שוברות שתיקה

הנשיא קצב עשה צעד אמיץ שעלול לחשוף את קשר השתיקה סביב נשים המקדמות את מעמדן בעבודה תוך שימוש בגופן. משה אברג'יל מציג קריאה אלטרנטיבית למציאות


מאת משה אברג'יל

הנשיא לשעבר משה קצב עשה צעד אמיץ, וממש לא איכפת לי מה חושב הציבור על הדברים שאני מביא כאן. כל פרשת הנשיא קצב, כהרבה פרשות אחרות של אנשי פוליטיקה, גם הפרשה הזאת נמדדת ע"פ מדדים ושיקולים אינטרסנטיים, כל מחנה ע"פ גחמותיו והרווח וההפסד שבצד ניהול מערכה נגד דמות כזאת או אחרת. בואו לא נשכח, כי פרשת קצב התחילה בתלונה שהגיש הנשיא קצב ליועץ המשפטי לממשלה בגין סחיטה מצד א', אחת העדות היותר בפרשת קצב.

העיתוי והאירועים מסביב נתנו את התפאורה המושלמת לניהול הקמפיין נגד האיש הזה, שעבור הרבה מחנות היווה עצם בגרון. ואני מזכיר מקרה נוסף בו פתאום ניגשה איזה חיילת לשר המשפטים של מדינת ישראל ומגישה לו את פיה לנשיקה, ובאותה נשימה, כמעט עולה לאוויר הויכוח מי ישביע את כבוד נשיאת ביהמ"ש העליון בהיכנסה להיכל הצדק הרם ביותר במדינת ישראל.

למתבונן מהצד בשטף האירועים ההם תתגלה סצנה ברורה של איזשהו ניסיון לבצע מהפיכה מגדרית נוסח ההשתלטות הכוזבת שניסה המהפכן הנוכל סאדם חוסיין כאשר ניסה להשתלט על כווית ועל אזורים נוספים במפרץ השופע נפט. לפתע, נשיא וגם שר משפטים נכנסים לסחרור של התנהגות מינית פסולה, כאשר ברקע עומדת להתמנות אישה לתפקיד נשיאת ביהמ"ש העליון. ארגוני הנשים קיימו כבר כמה וכמה מפגשים במטרה לאייש את כס נשיאות המדינה ע"י כמה מועמדות משלהן (שנגד אחת מהן עומדות חשדות כבדים מאוד לביצוע מעשים פליליים ובית הדין קבע כבר שנהגה בחוסר נקיון כפיים, דווקא נגד אישה שהגישה למעביד תלונה בעניין הטרדה מינית).

מי שחשב שפרשת קצב או פרשת רמון הן יד המקרה בלבד - טועה גם טועה טעות מרה. העובדה כי פתאום קמו כל המי ומי וטענו שידעו על התנהלותו של הנשיא קצב, הנה חמורה יותר מהמעשים המיוחסים למר קצב, על משקל זה אתה יכול לומר שמי שמבצע את הפשע הוא חולה, אבל מי שמאבטח אותו ומאפשר את ביצועו, הוא פושע אמיתי.

מדוע כביכול הבשיל הרגע? מדוע פתאום ובמקרה ניגשת החיילת הזאת ונעמדת מול חיים רמון? מדוע דווקא שר המשפטים ולא שר אחר? שימו לב: כאשר אתה מדבר על הסתברות אתה בוחן את הנסיבות להתרחשותו של אירוע כלשהו, כל מהלך פוליטי או כל מהלך אחר בחיינו מתפרשן מיד ע"פ ההיגיון הסביר. לדוגמא: אסד נפגש עם אנואר א- סעדאת, הסורים מזיזים כוחות לגבול, חיזבאללה מתגרה, הסובייטים מושכים את יועציהם ממצריים...הסברה הראשונה שעולה היא שרוחות מלחמה מנשבות באזור.

ככה גם במקרה שלפנינו, מתפנות שתי משרות נכבדות כביכול נשיאות ביהמ"ש העליון, וכיסא נשיא המדינה, מה יותר קל מלהכניס מועמדת נשית לתפקיד נשיאת המדינה בעקבות פרשה כזאת השמה בצל את המין הגברי ומרמזת לכלל הנשים (שרובן לא אכלו את הפתיון) שכרגע הוא הרגע לשים אישה על כס נשיאות המדינה.

מן הסתם הייתה זאת הפעם הראשונה שנשיאת ביהמ"ש העליון לא הושבעה על ידי הנשיא בפועל אלא על ידי נשיאה תורנית כביכול ששמשה כיו"ר ועדת הכנסת בזמן ההוא. מבחינתי תזמון מדויק לפרטיו. בעצם היום הזה הוכיח הנשיא לשעבר שהוא לא יוריד את מכנסיו סתם כך וייתן לארגוני הנשים הדואגות לשלוח בפנאטיות נציגות לכל אירוע והפגנה שהנו יותר הסתה פרועה כנגד המין הגברי, יתרה מכך, גם אם הנשיא לשעבר עבר עבירות כאלה ואחרות, רוצה להסביר לכל נציגות ארגוני הנשים שעמדו בחוץ, מהו קשר שתיקה אמיתי.

והאם קשר השתיקה אינו בא מצד זאת המאמינה כי על ידי השימוש בגופה, בחיצוניותה, ובמיניותה תוכל להתקדם בעבודה ובכל מקום אחר, לרכוש יתרון על פני חבריה הגברים ולעקוף את כולם בהליכה קלה? והאם קשר השתיקה הוא אינו זה של המעביד או הגבר הנתון פתאום לסחטנות, ופתאום הוא מאוים שתוגש נגדו תלונה למשטרה, או שאשתו תדע מדברים שלא היו ולא נבראו? והאם אותה א' שתקה ושתקה עד שהבינה שלא תקבל את מבוקשה וניסתה לסחוט את הנשיא היוצא? והאם חיים רמון, על כל הגועל שניסתה אותה ה' להעביר במסריה לציבור, האם לא הייתה שם סחטנות? היכן נשמע שגבר התלונן על הטרדה מינית מצד אישה? ולא שזו אינה קיימת, היא קיימת גם קיימת, לפעמים ההצקות הן זוועתיות, הגברים מתחמקים באלגנטיות, ולמען ההגינות גם רוב רובן של הנשים, מדובר הרי, במשחק המינים. צא לדרך משה קצב וקח עליך את הדין בין אם תורשע בסעיפים כאלה או אחרים, ובין אם תזוכה, כך יאה לו לאדם, לעמוד גאה במשפט, די שתראה שא' וג' וד' וז' משקרות, די שתוכיח שהן שמרו על קשר שתיקה למענן בלבד, לטובתן האישית, למען רווח, די לנו בכך.

ונכון לרגע כתיבת מאמר היועץ המשפטי ניפח שריר ואמר שהוא ינסה להוציא תחת ידו כתב אישום חמור. זוהי מערכת המשפט והחוק שלנו אלה פקידי הציבור שלנו, הכל למראית עין.
לכתבה המלאה ב- סקופ