הטרדה מינית במשפחה
הטרדה מינית היא תופעה רווחת מאוד בשנים האחרונות. מערכת המשפט הישראלית מנסה מאוד למגר את התופעה ולכן, בשנת 1981 חוקק החוק למניעת הטרדה מינית. בחוק
אלימות במשפחה יכולה להיות בהרבה מאוד סוגים וצורות שהן שונות מהמחשבה המקובלת על אלימות במשפחה – מעשה של אלימות פיזית של גבר כנגד אישה או הילדים. אלימות במשפחה היא תחום רחב הרבה יותר שכולל יותר סוגים ומקרים.
אלימות במשפחה, בכלליות היא כל ניסיון שבו במערכת יחסים אינטימית ישנו ניסיון של שליטה על חייו של בן הזוג השני. השליטה יכולה להיות כלכלית, מינית, פיזית או רגשית – מה שמעמיד ספקטרום רחב מאוד של מקרים שיכולים להיות מוגדרים אלימות במשפחה.
הסוג הידוע ביותר של אלימות במשפחה הוא אלימות פיזית – אלימות שבה בן הזוג המכה מרים את ידו על בן או בת הזוג האחרים או על הילדים. במסגרת האלימות הפיזית ניתן לראות מכות, הצלפות, בעיטות או כל סימן כלשהו של שימוש בפיזיות על מנת להשיג מבוקש מסוים או להביע כעס.
האלימות הפיזית יכולה להיות מלווה בסוגים אחרים של אלימות כמו אלימות מילולית או אלימות רגשית שתכלול השפלה, צעקות וקללות של המוכים במקביל להכאה, זאת על מנת להשיג תחושה של הפחדה מסוימת על ידי המכה.
האלימות הפיזית היא האלימות ה"קלאסית" שהכי פשוט לקורבנות להכיר בקיומה, כמובן שמלבד הצלקות הפיזיות שהיא מותירה הצלקות הנפשיות חמורות מאוד גם כן.
זן נדיר יותר של אלימות במשפחה, שהוא לצערנו נפוץ יותר בחברה בכללותה הוא אלימות מילולית. האלימות המילולית יכולה לכלול כללות, העלבות, השמצות, השפלות ואף ניסיונות שונים לייצר ניקור הורי יכולים להיות מוכללים בתור אלימות מילולית.
לעיתים, קשה להבחין מהו קו הגבול ביו וויכוח יצרי שבו נאמרו דברים שמצטערים עליהם ובין אלימות מילולית תדירה, שכן גם בן הזוג המכה יכול (ואף לרוב) להצטער על המעשים שלו ולהבטיח שזה לא יקרה יותר. עם זאת, ככל שזה מתרחש יותר, ובלי "נימוק" (כמו ריב למשל), הסיכויים שמדובר באלימות מילולית שהיא אלימות במשפחה גבוהים יותר.
אלימות מינית היא דרך נוספת של בן הזוג (לרוב גבר) לכפות את השליטה שלו על בת הזוג. האלימות המינית משמעה כפייה של יחסי מין מסוגים שונים על בת הזוג שלא בהסכמה. לא מדובר על יחסי מין שכוללים חדירה בלבד, אלא גם הערות אגרסיביות מינית מסוימת יכולה להיחשב אלימות מינית.
האלימות המינית כוללת חוסר התחשבות בחוסר הרצון ואף בהתנגדות של בת הזוג לקיומם של היחסים המיניים – כל זאת כדי להוכיח שליטה וכוחניות מסוימת על פני הפרטנרית.
זן רווח מאוד של אלימות במשפחה שלא מדברים עליו מספיק בשיח השוטף הוא האלימות הכלכלית. זוהי אלימות שמשמעה ניסיונות שליטה בהוצאות הכלכליות של בן הזוג – שליטה פיזית בכרטיס האשראי, השתוללות כאשר ישנן הוצאות מסוימות, מתן "קצבה" להוצאות וכולי. מדובר באלימות חמורה לא פחות שגם עמה הקו יכול להיות מטושטש בקלות.
הטרדה מינית היא תופעה רווחת מאוד בשנים האחרונות. מערכת המשפט הישראלית מנסה מאוד למגר את התופעה ולכן, בשנת 1981 חוקק החוק למניעת הטרדה מינית. בחוק
השפעותיה של תקופת הקורונה בשנה האחרונה, העולם עבר תקופה מורכבת, מלאה בהתמודדויות וקשיים. בתקופת הקורונה. ברחבי העולם, הסתגרו בבתיהן משפחות רבות, מחשש להידבקות בווירוס הנורא
מצוקתם השקטה של הקשישים כולנו מלאי הערכה כלפי הדור הקשיש. אותם סבא או סבתא מלאים בניסיון חיים, סיפורים מהעבר שמהווים מעין מזכרת חיה מהדורות
אלימות כנגד הורים, על – ידי הילדים, הינה תופעה נדירה בחברה הישראלית, אך תופעה קיימת שכדאי להכיר. מתי התנהגות הילד הופכת להיות אלימה ובעייתית? מה
לצערנו הרב, בשנים האחרונות אנו עדים לגל הולך ומתגבר של מקרי רצח בתוך המשפחה ובהם בני הזוג רוצחים את בנות הזוג שלהם שהן לעיתם גם אם
הכינו את עצמכם לנתון המפחיד והמחריד הבא: "בממוצע, בכל שבועיים נרצחת אישה במדינת ישראל". מילים אלו נכתבות ימים ספורים אחרי הרצח של דיאנה רז ואם
כולם מדברים על אלימות במשפחה. בכל פעם שמתרחשת אלימות במשפחה, הדבר מופיע בעיתונים ובאתרי החדשות ולעיתים אף בתחילת מהדורת החדשות. אך תמיד אנחנו שומעים על
אין משפחה, בעלת יותר מילד אחד, אשר הילדים בה לא רבים מידי פעם. מתי הריבים של הילדים הופכת להיות מוגזמת מידי. מתי הריב הופך לאלימות
אלימות במשפחה היא סוגיה כואבת ולמרבה הצער תופעה נפוצה. עבירות אלימות במשפחה כוללות שורת עבירות המבוצעות בידי בן משפחה כלפי בן משפחה אחר, כאשר ברוב
בשנים האחרונות, המדיות החבריות והנגישות לחיי הפרט, פתחה בפיננו את ההיסטוריה המשפחתית של קורבנות אלימות רבות (ורבים). אחד האלמנטים שחוזרים על עצמם בין הסיפורים האישיים