תלונות שווא על אלימות במשפחה

תוכן עניינים

אלימות במשפחה היא תופעה חמורה מאוד שהמערכת המשפטית בישראל והרשויות הציבוריות מתייחסות אליה בחומרה ולכן הגשת תלונה על אלימות במשפחה גוררת רשימת סנקציות ארוכה על בן הזוג שהתלוננו עליו שהוא מתנהל באלימות כלפי בת הזוג שלו או ילדיו.

 

מהן ההשפעות של תלונה?

רק למעשה התלונה ישנן כמה השפעות ישירות ככל שמדובר על אלימות במשפחה – לרוב יפתחו בהליכים להוצאת צו הרחקה מן הבית (לכל הפחות, אם לא צו הרחקה מבת הזוג והילדים עצמם), וייפתחו למתלוננת תיק ברווחה ויתחילו את הטיפול השיקומי בהם.

במקביל, הגשת התלונה תתחיל בפתיחה של תיק חקירה פלילית כנגד המכה לכאורה. חקירה פלילית היא חוויה משמעותית ולא נעימה לנחקר – זהו מגע ראשון עם רשויות אכיפת החוק (לרוב) והנחקר יכול להיות מוחזק שעות רבות כאשר מוטחות עליו האשמות.

לאחר קיומה של חקירה גביית עדויות ואיסוף ראיות רשויות המשטרה והפרקליטים יחליטו האם הם מעוניינים בפתיחה של כתב אישום כנגד המכה לכאורה. זהו שלב משמעותי שכן פעמים רבות בתיקים של בני זוג מכים דורשות הרשויות הארכת מעצר עד תום ההליכים המשפטיים – מה שמאריך מאוד את המעצר ואת השהות בו שמנטרלת את האפשרות להמשיך בחיים.

 

מהי תלונת שווא?

תלונת שווא היא מצב שבו מוגשת תלונה כאשר מגיש התלונה יודע שהוא מתלונן על דבר שלא היה אמת – כל זאת על מנת לפגוע במושא התלונה בלבד. מדובר במצב חמור מאוד שכן אדם נחקר לשווא, יכולות להיות מוטלות כנגדו סנקציות חברתיות מסוימות (פיטורין במקום עבודה, ביוש ברשתות החברתיות וכולי) על אף שלא עשה דבר.

כאשר מדובר באלימות במשפחה – המצב שבו בת זוג מתלוננת על בן זוגה שנקט כלפיה באלימות ולכן דורשת לפתוח בהליכים שונים כנגדו – לשווא הוא מצב שפוגע מאוד בבן זוגה, ואף בראייה רחבה יותר עלול לפגוע במהימנותן של תלונות של נשים במצבים דומים.

משום שלתלונה ישנה השפעה גדולה מאוד – רשויות המשטרה מנסות לצמצמם כמה שיותר מקרים של תלונות שווא (שהאחוז שלהן מסך התלונות על אלימות במשפחה הוא יחסית נמוך) על ידי תחקור ראשוני של המתלוננת וכולי.

עם זאת, השימוש בתלונה במשטרה בתור מנוף לחץ על בן הזוג על מנת להשיג כל מיני דברים (למשל, במידה ומדובר בגירושין, להרע את מצבו ביחס לחלוקת הרכוש) הוא שימוש מגונה בפנייה לרשויות הציבור השונות והוא פנייה שלא בתום לב.

 

האם יש משהו שניתן לעשות נגד תלונות שווא?

רעיונית, במידה ומדובר במצב של תלונת שווא, אם ניתן להוכיח שהמתלונן או המתלוננת ידעו שמה שהם מתלוננים עליו איננו נכון – ניתן לתבוע אותם במסגרות משפטיות שונות על שימוש לרעה בזכות או בלשון הרע (גם אם לא הייתה פגיעה מלבד החקירה שנפתחה בעקבות התלונה.).

מאמרים נוספים

דיווח על אלימות במשפחה

בשנה האחרונה נושא האלימות במשפחה עלה לכותרות במובן השלילי ביותר שניתן. מילים אלו נכתבות שעות ספורות בלבד אחרי שאישה נוספת נרצחה על ידי בעלה, בביתם

קרא עוד »