מה ההבדל בחומרת הדין בין עבירות מין כקטין לבין עבירות מין כבגיר

~2 דק' קריאה
מה ההבדל בחומרת הדין בין עבירות מין כקטין לבין עבירות מין כבגיר

עבירות מין הינן חלק מתוך אוסף העבירות המוגדרות כעבירות פליליות.

העובר על עבירות צפוי להענש בהתאם להגדרת חוק העונשין, תשל"ז-1977.

מערכת המשפט נותנת את הדעת על ההבדל בשיפוט הדעת וביכולת ההבדלה שבין טוב ורע בין קטין ובגיר ובשל כך, ישנו הבדל משמעותי מאוד בחומרת הדין בין עבירות מין כקטין לבין עבירות מין כבגיר.

חומרת הדין שונה הן באופי העונש ובאורכו והן בתהליך השיקומי.

 

מדוע החוק רואה קטינים באופן שונה?

קטין מוגדר ככל אדם אשר טרם מלאו לו 18 שנים. הסיבה להבדלה בהגדרות שבין קטין ובגיר מגיעה מהעובדה שקטין נחשב למי שיכולת השיפוט שלו אינה מלאה וכן שניתן להשפיע על דעתו. בפועל מעשים שאדם מבצע בעת היותו קטין, לא בהכרח ייעידו על אופיו ואופי מעשיו כבגיר.

 

אילו עבירות מוגדרות כעבירות מין?

תחום עבירות המין הינו תחום רחב מאוד שכולל עבירות בדרגות חמורה שונות. החל מעבירות של הטרדה מינית ועד לאינוס מעשה סדום. הענישה המוגדרת בחוק מוגדרת בהתאם לחומרת המעשה והפגיעה שהמעשה גרם לקורבן העבירה.

 

התייחסות החוק לעבירות מין

בנוסף להבדלה בחומרת המעשה עצמו, החוק מגדיר הבדלים ברורים בחומרה ובענישה בהתאם למהות הקורבן. לדוגמה, אם מדובר על קטין אשר נפגע מביצוע עבירת המין, חומרת המעשה וכך גם חומרת הענישה תהיה חמורה יותר.

כמו כן, החוק מגדיר מקרים בהם נסיבות האירוע גוררות כי העבירה בוצעה בנסיבות מחמירות, לדוגמה מקרים של אונס בנסיבות מחמירות. במקרים אלו, ישנה ענישה חמורה. למשל במקרה של אונס הענישה עומדת על עד 16 שנות מאסר ואילו במקרה של אונס בנסיבות מחמירות מדובר על עונש של עד 20 שנות מאסר.

 

חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) תשל"א-1971

היות ומערכת המשפט מבינה כי קטין אינו אחראי למעשיו באופן זהה לבגיר, חוקק החוק הנוער, המגדיר את אופן השפיטה והענישה של בני נוער. כמו כן, חוק זה מגדיר את נושא הפיקוח על בני הנוער שנשפטו. המטרה העיקרית של חוק זה הינה להחזיר את הקטינים אשר פשעו אל המוטב ולמנוע מהם להתדרדר לפשעים וביצוע עבירות נוספות במהלך חייהם הבוגרים.

 

הבדלים בענישה

ההבדלים בגזר הדין ובענישה בפועל מגיעים משני מישורים מקבילים, הראשון הינו המישור השיפוטי ודעתם של השופטים ואילו המישור השני הינו מישור במחוקק. באופן כללי מערכת המשפט מעדיפה להימנע מכליאה מיותרת של קטינים וזאת כדי לאפשר להם לחזור למוטב בהקדם ולהפוך לגורמים התורמים למדינה.

לכן, במרבית המקרים ובעיקר במקרים בהם הקטין מביע חרטה אודות המעשים שלו, העונש בדבר העבירה יהיה נמוך יותר מזה של בגיר אשר ביצע את אותה העבירה.

נוסף לכך, ישנן הגדרות מדויקות לפיקוח הנדרש על הקטינים לאחר שחרורם מהמעצר וזאת בהתאם לגילם בעת השחרור ובעת העמדה לדין. חשוב לזכור, בכל הנוגע לקטינים, מטרתה של מערכת המשפט הינה למנוע מהם להתדרדר לפשיעה נוספת וזאת במקביל לשמירה על בטחון הציבור.

לפרטים נוספים חשוב להתייעץ עם עורך דין עבירות מין.

פטיש

 

תגיות:עריכת דיןמידע וזכויותמדריכים

עוד כתבות שתאהבו

עושים סדר בבירוקרטיה: איך להתנהל נכון מול ביטוח לאומי ולמצות את הזכויות שלכם?
עריכת דין

עושים סדר בבירוקרטיה: איך להתנהל נכון מול ביטוח לאומי ולמצות את הזכויות שלכם?

בקצרה: המסמך שלפניכם מהווה מדריך פעולה פרקטי, המשלב טקסטים מפורטים וחלוקה נושאית מוגדרת להגשת תביעות וניהול הליכים מול המוסד לביטוח לאומי. הטקסט מפרט באופן כרונולוגי וברור את הפעולות המדויקות שעליכם לבצע, המסמכים שעליכם לאסוף, אופן מילוי הטפסים, והתנהלות קונקרטית בוועדות רפואיות ובהליכי ערעור למניעת דחיות טכניות. עיקרי הדברים: הקמת תשתית דיגיטלית מסודרת ואיסוף מקדים של

9 דק' קריאה
עורך דין מעצרים – ייצוג משפטי קריטי מרגע המעצר ועד ההכרעה
עריכת דין

עורך דין מעצרים – ייצוג משפטי קריטי מרגע המעצר ועד ההכרעה

מהו עורך דין מעצרים ומה תפקידו? עורך דין מעצרים הוא עורך דין פלילי המתמחה בייצוג חשודים שנעצרו על ידי המשטרה, כבר מהשלב הראשוני של המעצר ועד לדיוני הארכת מעצר ושחרור. זהו אחד התחומים הדחופים והרגישים ביותר בעולם המשפט הפלילי, משום שמעצר פוגע באופן ישיר בחירותו של אדם ודורש תגובה מהירה ומקצועית. עורך דין מעצרים

3 דק' קריאה
הסטנדרט של אימבר גולן פרטוש: כך תבטיחו שהזכויות הרפואיות שלכם לא ילכו לאיבוד
עריכת דין

הסטנדרט של אימבר גולן פרטוש: כך תבטיחו שהזכויות הרפואיות שלכם לא ילכו לאיבוד

המלכוד הבירוקרטי: מדוע רוב התובעים נעצרים באמצע הדרך? מימוש זכויות רפואיות בישראל הוא תהליך הדורש הרבה מעבר למצב בריאותי לקוי. מדובר במערכת של חוקים ותקנות, החל מחוק הביטוח הלאומי ועד לפקודת הנזיקין, המכתיבים מסלול מכשולים בירוקרטי שבו כל טעות קטנה בדיווח עלולה להוביל לדחיית התביעה. הבעיה המרכזית היא הפער שבין "האמת הרפואית" לבין "האמת המשפטית":

5 דק' קריאה