מה כרוך בייצוג נאשם עצור ע"י עורך דין פלילי?

~2 דק' קריאה
מה כרוך בייצוג נאשם עצור ע"י עורך דין פלילי?

מעצר הינו פעולה פוגענית הכוללת את שלילת חירותו של החשוד או של נאשם בפלילים והחזקתו במעצר. קיימים שלושה סוגי מעצר בדין הפלילי, מעצר לפני כתב אישום, מעצר אחרי כתב אישום ומעצר בית. מעצר לפני כתב אישום מוגבל לתקופה של עד 30 יום ומכונה בחוק, "מעצר ימים". במאמר זה נדון בסוגי המעצרים השונים ובתפקידו של העורך דין המייצג בכל הנוגע אליהם.

 

מעצר לפני הגשת כתב אישום

מעצר טרם הגשת כתב אישום פלילי נעשה כאשר המשטרה זקוקה לזמן נוסף על מנת להשלים את החקירה. קיום ההליך נועד לשם ביצוע פעולות החקירה שלא ניתן לקיימם אם החשוד ישוחרר. החוק מאפשר הארכת מעצר לאחר תום 30 הימים רק כאשר יש הצדקה לכך בעיני בית המשפט. למידע נוסף לגבי סוגי המעצרים ותפקידו של עורך דין פלילי ראו באתר עו"ד שוש חיון ראו כאן.

 

הצדקה להחזקה במעצר

החוק מאפשר מעצר טרם הגשת כתב אישום כאשר ישנו חשש לבריחה של החשוד, מסוכנות של החשוד לסביבה או חשש לשיבוש החקירה. גם כאשר החשוד שומר על זכות השתיקה ופוגע בהתקדמות החקירה ייתכן אישור לביצוע מעצר לפני כתב אישום. גם כאשר המשטרה סבורה שיש בידיה חומר חקירה מספיק להגשת האישום, לעיתים היא זקוקה לזמן נוסף כדי להכינו.

 

ליווי משפטי

הייצוג במעצר ימים כרוך בניסיונות לשכנע את בית המשפט שלא לאשר את הארכת המעצר או לאשר הארכה חלקית. במסגרת דיון להארכת המעצר, השופט בוחן, בהתאם לחומר הראיות שהמשטרה מציגה בפניו, אם קיים חשד סביר שהחשוד עבר עבירה שאינה חטא. השופט בוחן אם במקרה הנידון קיימת "עילת מעצר" בהתאם להוראות חוק המעצרים.

עורך הדין המייצג את החשוד יכול להציע חלופת מעצר אשר תשיג את מטרת המעצר תוך פגיעה קטנה יותר בזכויותיו של החשוד לו עדיין עומדת חזקת החפות.

 

מעצר עד תום ההליכים

עם הגשת כתב אישום נגד העצור וסיום החקירה הפלילית, מעמדו של העצור בעיני החוק משתנה מ"חשוד" ל"נאשם". הרשות המאשימה עשויה לבקש להמשיך להחזיק את הנאשם במעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בשלב זה הנאשם והעורך דין המייצג אותו רשאים לעיין בחומר החקירה שבתיק. בדיון זה בית המשפט בוחן את קיומם של שלושה תנאים מצטברים.

 

תנאים מצטברים

מכיוון שבשלב זה החומר חשוף גם לנאשם ולבא כוחו ניתן להעלות בפני השופט טיעונים למה תנאים אלו אינם מתקיימים ומדוע יש לשחרר את הנאשם במהלך ניהול המשפט. התנאים הנבדקים הם חוזק הראיות לכאורה להוכחת האשמה, קיום עילת מעצר ומידת החשש להימלטות או שיבוש של הליכי המשפט במידה והנאשם ישוחרר ממעצר.

 

סיכום סוגי מעצר ותפקיד הייצוג

לסיכום הנושא, במאמר זה עסקנו במעצר טרם הגשת כתב אישום, הארכת מעצר ומעצר עד תום ההליכים. עורך דין המייצג חשוף לחומרי החקירה רק לאחר הגשת כתב האישום והדבר משפיע על יכולתו לטעון בדיון. על החלטת בית המשפט בהליכי מעצר ימים ומעצר עד תום ההליכים, החשוד והרשות המאשימה יכולים להגיש ערעור בפני ערכאה נוספת בה ידון שופט יחיד.

שופטת

 

תגיות:עריכת דיןמידע וזכויותמדריכים

עוד כתבות שתאהבו

עושים סדר בבירוקרטיה: איך להתנהל נכון מול ביטוח לאומי ולמצות את הזכויות שלכם?
עריכת דין

עושים סדר בבירוקרטיה: איך להתנהל נכון מול ביטוח לאומי ולמצות את הזכויות שלכם?

בקצרה: המסמך שלפניכם מהווה מדריך פעולה פרקטי, המשלב טקסטים מפורטים וחלוקה נושאית מוגדרת להגשת תביעות וניהול הליכים מול המוסד לביטוח לאומי. הטקסט מפרט באופן כרונולוגי וברור את הפעולות המדויקות שעליכם לבצע, המסמכים שעליכם לאסוף, אופן מילוי הטפסים, והתנהלות קונקרטית בוועדות רפואיות ובהליכי ערעור למניעת דחיות טכניות. עיקרי הדברים: הקמת תשתית דיגיטלית מסודרת ואיסוף מקדים של

9 דק' קריאה
עורך דין מעצרים – ייצוג משפטי קריטי מרגע המעצר ועד ההכרעה
עריכת דין

עורך דין מעצרים – ייצוג משפטי קריטי מרגע המעצר ועד ההכרעה

מהו עורך דין מעצרים ומה תפקידו? עורך דין מעצרים הוא עורך דין פלילי המתמחה בייצוג חשודים שנעצרו על ידי המשטרה, כבר מהשלב הראשוני של המעצר ועד לדיוני הארכת מעצר ושחרור. זהו אחד התחומים הדחופים והרגישים ביותר בעולם המשפט הפלילי, משום שמעצר פוגע באופן ישיר בחירותו של אדם ודורש תגובה מהירה ומקצועית. עורך דין מעצרים

3 דק' קריאה
הסטנדרט של אימבר גולן פרטוש: כך תבטיחו שהזכויות הרפואיות שלכם לא ילכו לאיבוד
עריכת דין

הסטנדרט של אימבר גולן פרטוש: כך תבטיחו שהזכויות הרפואיות שלכם לא ילכו לאיבוד

המלכוד הבירוקרטי: מדוע רוב התובעים נעצרים באמצע הדרך? מימוש זכויות רפואיות בישראל הוא תהליך הדורש הרבה מעבר למצב בריאותי לקוי. מדובר במערכת של חוקים ותקנות, החל מחוק הביטוח הלאומי ועד לפקודת הנזיקין, המכתיבים מסלול מכשולים בירוקרטי שבו כל טעות קטנה בדיווח עלולה להוביל לדחיית התביעה. הבעיה המרכזית היא הפער שבין "האמת הרפואית" לבין "האמת המשפטית":

5 דק' קריאה