לא כל גירושים חייבים להסתיים במלחמה
ההחלטה על פרידה וגירושין היא החלטה מטלטלת עבור בני הזוג ועבור המשפחה כולה. פירוק הקשר והחיבורים אשר נבנו לאורך שנים דורשים התנהלות פרקטית מחד גיסא, אך מלווה בתחושות של כאב, כעס ותסכול וחששות שמשפיעות על ההתנהלות מאידך גיסא. למרות המטען הרגשי הכבד, חשוב לזכור כי גירושין אינם חייבים להפוך לשדה קרב משפטי.
עורך דין עודד וולף, עורך דין לענייני משפחה בראשון לציון ובמרכז, מסביר כיצד ניתן להגן על הזכויות ולהימנע מטעויות, ללא מלחמות מיותרות:
מלחמה שאין בה מנצחים
הליך הגירושין מצריך הסדרה של מגוון סוגיות הנוגעות לחלוקת הרכוש, קביעת זמני שהות, מזונות ועוד. המשבר שהוביל לפרידה ויצר חוסר אמון וכעס מקשה על בני הזוג לפעול באופן רציונלי וענייני ולהגיע להסכמות, ויוצר מצב שבו כל ויתור נתפס כהפסד. אלא שבית המשפט אינו המקום למאבקי אגו ואינו מכתיר מנצחים ומפסידים.
הנטייה להביא את חילוקי הדעות אל פתחו במטרה להכריע ולסיים את הסכסוך צפויה דווקא להעצים את המאבק, להאריך אותו, ולגרור את ההליך לשנים ארוכות של דיונים משפטיים, המתנה לחוות דעת שונות (דו"ח שמאי להערכת שווי נכסי הנדל"ן של הצדדים, דו"ח אקטואר להערכת שווי הנכסים הפיננסים של כל אחד מבני הזוג), החלטות ביניים ועלויות גבוהות של ייצוג משפטי ומומחים.
גישה שונה בתחום דיני המשפחה חותרת לסיום הליך הגירושין בזמן קצר יותר, לטובת הילדים וליציבות המשפחה והעתיד של כל הצדדים המעורבים. ניהול ההליך מבוסס על ליווי מקצועי, גישור המסייע לצדדים להגיע לפשרות ולהסכמות.
מה עושים כשאין עם מי לדבר בצד השני
רבים מגיעים לייעוץ משפטי ומצהירים על רצון לסיים את הנישואין במהירות וללא מלחמות, כאשר הצד השני הוא שמציב קשיים, מסרב להתגמש וחותר למאבק משפטי. לפני שנגררים למלחמה לא רצויה חשוב למצות את האפשרויות ולבחון האם ניתן לנהל את התהליך בצורה חכמה יותר, ולהבטיח הגנה על זכויות ואינטרסים מהותיים מבלי להיגרר למלחמה מיותרת.
- הבנה של מקור ההתנגדות: התנגדות לא תמיד נובעת מנקמנות או מרצון להקשות, ולעיתים משקפת פחד כלכלי, חשש לאובדן הקשר עם הילדים, או תחושת פגיעה עמוקה. הבנה של המניע תאפשר מענה מדויק יותר, בנייה של אמון מחודש וגיוס של הצד השני לטובת משא ומתן ונכונות לפרידה אחראית ולקבלת החלטות באופן הוגן.
- הימנעות מהסלמה רגשית: כאשר צד אחד מעלה את הטון, הצד השני נוטה להגיב באותה מטבע, מה שיוצר הסלמה טבעית, התנגדויות ומלחמה המבוססת על אגו. התעלות על המטענים הרגשיים ותגובה שקולה ועניינית (רצוי גם מתועדת) כמעט תמיד יובילו להקטנת הלהבות ולצמצום הקונפליקט. במידה והצד השני התבצר בגישה הלוחמנית, התנהלות כזאת תסייע ותעמוד לטובתך במקרה שההליך ייגרר למרות הכל, לבית המשפט.
- הצגת תביעות ריאליות: הסכם הגירושין אינו במה לתחושות נקם ולסגירת חשבונות, וחשוב להציג תביעות ודרישות ריאליות, המביאות בחשבון הן את זכויות הצדדים והן את טובת הילדים. לאמירות דוגמת: "אשאיר אותך בלי כלום", "לא תראי/ה יותר את הילדים", אין מקום לא בהליכי גישור ולא בבית המשפט. חשוב להסתייע בייעוץ משפטי פרטני להבנת הזכויות והאפשרויות, ולבסס דרישות הגיוניות וריאליות שיעמדו במבחן המציאות ובמבחן המשפטי.
- לחתור לגישור גם כשהצד השני מסרב: רבים מגיעים לגישור שהחל ביזמת הצד השני תוך גילוי התנגדות וחוסר אמון באפשרות לגשר על הפערים, וחווים שינוי כבר במפגש הראשון. הבנת המחירים הכבדים וההשלכות של הליך משפטי והנוכחות של גורם ניטרלי עשויים להוריד את מפלס המתח ולאפשר שיח שלא התאפשר קודם לכן.
- הצבת גבולות ברורים: ההחלטה להימנע ממלחמות אין משמעותה לשמור על שקט בכל מחיר. כאשר הצד השני מתנהל בצורה לא סבירה, חשוב להציב גבולות ולייצר מסגרת יציבה למרות המורכבות. בין הכלים להצבת גבולות ולמניעת הסלמה:
- סירוב לנהל שיחות פוגעניות.
- מעבר לתקשורת כתובה ועניינית בלבד.
- הצבת כללים ברורים סביב הילדים.
- לתעד כל דבר: כאשר יש קושי או חוסר שיתוף פעולה, תיעוד הופך לכלי משמעותי. הודעות, סיכומים, תיעוד הסכמות או הפרות – יכולים להיות בעלי ערך בהמשך.
בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים חשיבות רבה להתנהלות בפועל של הצדדים, ולא רק לטענות כלליות.
מתי נכון לפעול משפטית
יש מצבים שבהם אין מנוס מפנייה לבית המשפט, דוגמת חוסר שיתוף פעולה מוחלט ומתמשך, פגיעה בזכויות, ניסיון להברחת נכסים או פגיעה בטובת הילדים. גם במקרים הללו חשוב לשמור על התנהלות רציונלית ואחראית, לפעול באמצעות אסטרטגיה ולא ממקומות רגשיים ולשדר נכונות להגיע להסכם הוגן המביא לידי ביטוי את טובת הילדים.
קל מאוד להיתקע במאבקים הקטנים ולהתייחס להליך הגירושין כזירה לסגירת חשבונות. חשוב לזכור שבסופו של דבר מטרת הגירושין היא לסיים פרק של חיים לא מאושרים ולצאת לדרך חדשה, תוך בניית מציאות יציבה והותרת המריבות מאחור.
