לגירושים בין הורים השלכות רבות על חיי המשפחה הקרובה ועל הילדים.
אחת ההשלכות המצערות שבהן היא היווצרות בעיות במערכת היחסים בין הילד לבין אחד מההורים.
תופעת הידרדרות הקשר מכונה "ניכור הורי", כאשר "סרבנות קשר" הוא אחד המאפיינים שלה.
נהוג להתייחס לשתי תופעות אלו כאחת, אך קיים מהותי בן השתיים. אז מה ההבדל המרכזי ביניהן?
מהי תסמונת ניכור הורי?
לתסמונת זו הגדרות רבות, ואין הגדרה אחת המוסכמת על הכלל. עם זאת, נהוג להגדיר ניכור הורי כמצב בו אחד ההורים מסית את הילד כנגד ההורה השני, וכתוצאה ישירה ובלעדית לכך הילד מסרב להיות בקשר עם ההורה המנוכר. ההסתה מצד ההורה יכולה לנבוע מכמה סיבות כגון כעס, עוינות או פתולוגיה. התופעה פוגעת באופן משמעותי בילד הן בהיבט הרגשי והן בהיבט הפסיכולוגי. הנזק עלול לבוא לידי ביטוי גם בחיים הבוגרים של הילד, זאת לצד פגיעה עמוקה בהורה שהקשר עמו נפגע או ניתק לחלוטין.
מה היא סרבנות קשר?
מצב בו הילד מסרב להיות בקשר עם אחד ההורים עקב סיבה מבוססת ומוצדקת. הסיבות לביצוע סרבנות קשר עשויות להיות התעללות, הפגנת אלימות פיזית ע"י ההורה, אלימות מילולית או אלימות מינית אשר גרמו לילד לפתח טראומה. יש לציין כי סרבנות קשר אינה מחייבת חוויה טראומתית, ולעיתים מתבססת על התנהגות בעייתית או פוגענית של ההורה אליה נחשף הילד.
מה ההבדל בין סרבנות קשר לבין ניכור הורי?
רבים סבורים כי אלו שני מושגים בעלי משמעות זהה, אך לא כך הדבר. בית המשפט העליון קבע כי סרבנות קשר הינה מאפיין של תופעת הניכור ההורי ועל כן היא לא
מהווה מונח חלופי לתופעה. על כן, סרבנות קשר אינה תנאי מספיק להוכחת ניכור הורי.
לצד סרבנות קשר, ישנם מאפיינים נוספים לניכור ההורי כגון:
- פעולה מכוונת של ההורה המסית כדי למנוע מפגש של הילד עם ההורה השני.
- הכפשת ההורה השני אינה מוצדקת או מבוססת.
- הילד אינו חש רגשות אשמה כלפי האכזריות של ההורה המסית כלפי ההורה המנוכר.
- היחס המסית מופנה גם לסביבה ולמשפחת ההורה המוסת.
בעוד שניכור הורי הינו תוצר ישיר של התנהגות מסיתה של אחד ההורים כלפי ההורה האחר, סרבנות קשר אינה קשורה כלל להסתה או לחבלה מכוונת של אחד ההורים. מקורה במערכת יחסים בעייתית ופוגענית של אחד ההורים עם הילד.
לסיכום
תופעת הניכור ההורי היא תופעה מורכבת וקשה, שכדי לטפל בה כראוי יש לפעול ברגישות ובחכמה. בכדי לייעל ולהקל על ההתמודדות עם התופעה, ניתן להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום. מאחר ולתופעה השלכות חמורות על הילד ועל יחסיו עם אחד מהוריו, מומלץ לטפל בתופעה כבר בתחילתה, ובכך להעלות את הסיכויים לשיפור המצב בהקדם.
